1המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃ 2עד־אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃ 3למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃ 4על־כן תפוג תורה ולא־יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את־הצדיק על־כן יצא משפט מעקל׃ 5ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי־פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃ 6כי־הנני מקים את־הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי־ארץ לרשת משכנות לא־לו׃ 7אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃ 8וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃ 9כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃ 10והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל־מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃ 11אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃ 12הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃ 13טהור עינים מראות רע והביט אל־עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃ 14ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא־משל בו׃ 15כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על־כן ישמח ויגיל׃ 16על־כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃ 17העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃ ס |
    |