1ויען איוב את־יהוה ויאמר׃

2[ידעת כ] (ידעתי ק) כי־כל תוכל ולא־יבצר ממך מזמה׃

3מי זה ׀ מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃

4שמע־נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃

5לשמע־אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃

6על־כן אמאס ונחמתי על־עפר ואפר׃ פ

7ויהי אחר דבר יהוה את־הדברים האלה אל־איוב ויאמר יהוה אל־אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ 8ועתה קחו־לכם שבעה־פרים ושבעה אילים ולכו ׀ אל־עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם־פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ 9וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את־פני איוב׃

10ויהוה ב את־ [שבית כ] (שבות ק) איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את־כל־אשר לאיוב למשנה׃ 11ויבאו אליו כל־אחיו וכל־ [אחיתיו כ] (אחיותיו ק) וכל־ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל־הרעה אשר־הביא יהוה עליו ויתנו־לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ ס 12ויהוה ברך את־אחרית איוב מראשתו ויהי־לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף־צמד בקר ואלף אתונות׃ 13ויהי־לו שבענה בנים ושלוש בנות׃ 14ויקרא שם־האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃ 15ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל־הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ ס 16ויחי איוב אחרי־זאת מאה וארבעים שנה [וירא כ] (ויראה ק) את־בניו ואת־בני בניו ארבעה דרות׃ 17וימת איוב זקן ושבע ימים׃