1אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃ 2אבד חסיד מן־הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את־אחיהו יצודו חרם׃ 3על־הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃ 4טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃ 5אל־תאמינו ברע אל־תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי־פיך׃ 6כי־בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃ 7ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃ 8אל־תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי־אשב בחשך יהוה אור לי׃ ס 9זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃ 10ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃ 11יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק־חק׃ 12יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד־נהר וים מים והר ההר׃ 13והיתה הארץ לשממה על־ישביה מפרי מעלליהם׃ ס 14רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃ 15כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃ 16יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על־פה אזניהם תחרשנה׃ 17ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל־יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃ 18מי־אל כמוך נשא עון ועבר על־פשע לשארית נחלתו לא־החזיק לעד אפו כי־חפץ חסד הוא׃ 19ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל־חטאותם׃ 20תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר־נשבעת לאבתינו מימי קדם׃ |
    |